השפעת היוונית על השפה העברית

כיום ברור לכולנו שהמקור לחלק ניכר מהתרבות המערבית בה אנו חיים הגיע מיוון העתיקה ושגם חלק גדול מהשפה העברית, מילים, ביטויים, ניבים ומושגים שאנחנו משתמשים בהם בדיבור ובכתיבה מידי יום, מקורם ביוון וסיפורי המיתולוגיים שלה, בתרבות שלה ובשפתה.


רוצים הוכחה לכך ? - קבלו כמה ביטויים שכולכם מכירים :-)

תשובה לאקונית

תשובה לאקונית היא תשובה קצרה, שאינה מפורטת. אם תלמיד עונה במבחן תשובה שכוללת כמה מילים בודדות בלי הסברים, המורה יכולה להוריד לו ציון ולומר שהתשובה לאקונית מידי. ומנין בא הביטוי?

לאקוניה היא חבל ארץ ביוון, שם נמצאת ספרטה. הספרטנים היו ידועים כאנשים שחיו על חרבם. לעומת אתונה שהיא ההיפך הגמור, שם החינוך היה מושתת על ערכים של השכלה, תרבות ודעת.


בספרטה מגיל צעיר הילדים מגיל 7 הופרדו מהוריהם וקיבלו חינוך נוקשה ולמדו לחימה, זה הפך אותם ללוחמים מעולים, שחיו חיים קשים, הסתפקו במועט. כך הפך הביטוי חינוך ספרטני לחינוך שהוא נעשה ביד קשה, הדוגל בצניעות, נוקשות והסתפקות במועט. כך התחנכו הספרטנים, כמו הרבה אנשי צבא, לענות תשובות ישירות וקצרות. ומכאן הביטוי תשובה לאקונית.

סוס טרויאני

הביטוי סוס טרויאני נמצא בשימוש רחב אצלנו בתחום המחשבים. הכוונה לתוכנת מחשב שמושתלת לתוך המחשב שלך בלי שאתה יודע בכלל ותפקידה לגנוב ממך מידע בלי ידיעתך. מדובר בתוכנות מחשב שנראות שימושיות למדי ומגיעות ממקור ידוע ובטוח לכאורה, אך למעשה הן פוגעות באבטחת המחשב וגונבות ממך ידע. למעשה זהו ניב לשון המבטא שימוש בדבר הנראה תמים אך למעשה מסב נזק, ומתגלה מאוחר מדי, לאחר שהנזק נגרם. או שימוש בתכסיס מסוים כשהדרכים המקובלות לא מצליחות.

ממש כמו התכסיס שעשו היוונים לטרויאנים במלחמת טרויה. היוונים נלחמו בטרויאנים כ 10 שנים, אך הכוחות היו שקולים וטרויה, בשל חומותיה החזקות לא נפלה. אז הגה אודיסאוס, הגיבור היווני החכם והערמומי, רעיון להפיל את טרויה. היוונים בנו סוס עץ חלול וענק והשאירו אותו ליד חומות העיר טרויה כשהם מעמידים פנים כנסוגים. הטרויאנים, שפותו לחשוב כי היוונים נסוגו והסוס הוא מתנה מהאלים, הכניסו אותו בשערי העיר. בתוך הסוס התחבאו אודיסאוס ומספר לוחמים. עם רדת הליל, לאחר שהטרויאנים נרדמו שתויים מחגיגות הנצחון, יצאו הלוחמים ופתחו את שערי העיר לצבאות היוונים, והביאו לתבוסת טרויה. הסיפור הזה מלמד כי לא די בכוח רב בשביל לנצח, צריך בעיקר תבונה ודרך פעולה יחודית של גרילה, על מנת לנצח במלחמה.

עקב אכילס

מכירים את הביטוי: זה העקב אכילס שלו ! הפירוש: תאור נקודת תורפה או חולשה אצל מישהו שנראה חסין למדי, למראית עין. ממש כמו אכילס הגיבור היווני, שלעומת אודיסאוס המבוגר יותר, לא היה כל כך חכם, אלא דווקא נמהר אבל חזק. הכוחות שלו נבעו מהיותו בנה של הנימפה תטיס ובן התמותה פלאוס, אשר רצתה להפוך אותו למוגן מכל פגע, כי ידעה מראש שהוא ימות במלחמה. על כן היא טבלה אותו בנהר הסטיקס, הזורם בשאול, היא אחזה בו בעקב ולכן נותר איבר זה היחיד שפגיע בגופו. בעת מלחמת טרויה שאכילס היה מגיבוריה הבולטים, נורה אכילס דווקא בעקבו מחץ (כנראה מורעל), ומת. כך נפל גיבור שנחשב בלתי מנוצח מפגיעה פשוטה.

מוזה

במקום להגיד: לא בא לי ללכת לעבודה אפשר בעברית יפה לומר: אין לי מוזה ללכת לעבודה.

הביטוי בעברית הוא: נחה עלי המוזה, (למשל לכתוב היום)... או קיבלתי מוזה לעשות משהו...

יש גם ביטוי שאומר: כשהתותחים רועמים המוזות שותקות – בזמן מלחמה אין הלב נתון לדברי שירה.

המוזות ניו בנותיהם של זאוס ומנמוסינה. הן האלות שנתנו את ההשראה לכל האמנויות והמדעים, הן הכוח של הלמידה והיצירה. הן היו תשע ולכל אחת היה תחום יצירה שבאחריות שלה, אם בספרות, האמנות והמדע. כך למשל אראטו היתה אחראית על שירת האהבה, אורניה – על תחום האסטרונומיה, קליאו – על כתיבת ההיסטוריה.

הן היו הבנות המלוות של אפולו, אל המוזיקה, לפי המיתוס הן גרו בהר ההליקון ושרו וניגנו והנעימו את זמנם של האלים והמקום שבו עבדו וסגדו למוזות הוא המוזיאון – היכל המוזות, המקום בו שוכנת השראתן של המוזות. היום המוזיאון הוא שם המקום בו נמצאים אוספים של יצירות אמנות שונות. ומכאן השם מתאים. אך במקור ביוון העתיקה לא היו קיימים מוזיאונים כאלה של אוספים. אלה החלו רק בתקופה הרומית. ביוון למוסד מוזיאון יש משמעות אחרת והוא קשור למה שאצלנו מייצג מוסד האוניברסיטה (האקדמיה). מקום הלימוד והמחקר, ששם נערכה הכתיבה של הדברים וההעתקה שלהם והלמידה שלהם.

תאטרון

המילה תאטרון ביוונית פירושה מקום לראות ממנו (theaomai – לצפות, לראות). והכוונה לספסלים המסודרים בחצי גורן מהם אפשר לראות הצגות של קומדיה או טרגדיה, סיפורים שונים שהוצגו על הבמה ממול. בהתחלה כל ההצגות היו חלק מפסטיבלים דתיים לאל דיוניסוס, אל היין, התיאטרון והרגשות המתפרצים, אז נערכו תחרויות של הצגות, השחקנים בתאטרון היווני היו רק גברים והם לבשו מסכות מצחיקות אם זה קומדיה ורציניות אם זה טרגדיה, גם של נשים.

התאטרון היווני נבנה בד"כ על גבעה ובמורד שלה בנו את הספסלים כשהשורה הראשונה היתה עם כסאות למכובדים. באמצע היתה האורקסטרה ששימשה כרחבת השירה והריקוד של המקהלה. במרכז האורכסטרה היה משטח מוגבה שעליו ניצב המזבח של דיוניסוס. מאחורי האורכסטרה ניצבה הסקנה (skenee), מבנה בן שתי קומות ולו שלושה פתחים ששימשו לכניסה ויציאה של שחקנים.

בתוך המבנה היו חדרי ההלבשה של השחקנים וחזיתו שימשה כרקע לבמה. ההצגות היו חלק חשוב מחיי האזרח בפוליס.


אמפיתיאטרון

אמפיתיאטרון הוא מבנה אחר לגמרי, רומי במקורו. אמפי = שני צדדים. כלומר מקומות ישיבה משני הצדדים. אז נוצר עיגול, יותר נכון אליפסה, סביב הזירה, ששם נערכו מלחמות גלדיאטורים, עבדים לוחמים שנלחמו זה בזה עד מוות או נגד חיות לעיני הקהל הרומי המריע. הידוע מכולם הוא מבנה הקולוסיאום ברומא. נלחמו בקרבות עקובים מדם, עד מוות. זה מה שהעם רצה, לחם ושעשועים.