נפלאות השעם

שעם הוא חומר טבעי וגמיש, שמקורו בקליפות צמחים כאלון השעם המשמש את האדם למגוון שימושים

המדינה המוכרת כיצואנית הגדולה של שעם בעולם- הינה פורטוגל, בה ממרכז ועד דרום המדינה צומחים יערות של אלוני השעם.

פתגם פורטוגלי עתיק אומר: "מי שנוטע עץ עבור עצמו – ייטע תפוז, מי שנוטע עבור ילדיו – ייטע זית ומי שנוטע עבור נכדו – ייטע שעם"

את קליפות עץ השעם ניתן לקלף מהעץ רק כעבור 40 שנה ומאז ואילך אחת ל-10 שנים. את הקליפות מותירים בשטח "לעיבוד" של מזג האויר... לאחר מכן עובר השעם חיטוי בכימיקלים, מפורר ועובר לייצור


יתרונותיו של השעם

  • גמישותו של השעם ואי חדירותו לנוזלים הופכות אותו לחומר מתאים לייצור אטמים, פקקי בקבוקים, ובפרט בקבוקי יין. ייצור פקקים לבקבוקים צורך כ 60% מכל השעם הנצרך בעולם.

  • צפיפותו הנמוכה של השעם הופכת אותו למתאים לייצור מצופים לדיג, ויריעות שעם משמשות לריצוף ולייצור לוחות מודעות. ידוע על שימוש בשעם כבר לפני -2,600 שנה על ידי האטרוסקים באיטליה.

פעילי איכות הסביבה מעודדים את תעשיית השעם מאחר והיא מתבססת על מקורות מתחדשים ותוצריה קלים למחזור. בניגוד לתעשיות העץ האחרות, תהליך הייצור הייחודי של השעם לא פוגע בעץ עצמו. קליפת העץ מתעבה כל שנה בכמה מילימטרים עד שהיא מגיעה לעובי הרצוי ( בין 2 ל־5 ס"מ). כל עץ מקולף רק אחת ל-10, ובין קילוף לקילוף נותנים לעץ להשתקם ולנוח. עץ השעם חי בסביבות 150 שנים דבר שמאפשר כ־15 קילופים בממוצע במהלך חיי עץ.


אז איך זה עובד ? - הכנת חומר הגלם

  • אחד לכמה שנים, (לאחר 10 שנים) - תאי רקמת השכבה החיצונית של גזע העץ אלון השעם האפיתל, הרקמה המצפה את כל המשטחים החיצוניים של העץ - מתים. במקומם עולים תאים מרקמת תאים מישנית אפידרמיס, שכבת העור החיצונית, הגדלה באופן מקביל מסביב לגזע.

  • התאים החדשים שנוצרים מרחיקים את התאים הקיימים, יוצרים חללים ריקים וגורמים לניוונם.

  • הרחקת התאים המתים מגזע העץ מונע את זיהומו ממיקרואורגניזם כמו "סוברינה" (suberina) המנסים לחדור לרווחים שנוצרים בין התאים החדשים לבין התאים הישנים.

  • בעליהם של העצים משלימים את מלאכת איסוף קליפות גזע העצים על ידי ניסור מעגלי של הקצה העליון והתחתון של גזע העץ. את הקליפה עצמה מושכים בכח הזרוע האנושית.

  • לאחר מכן, מורידים במסור ענפים אחדים מתחתית העץ כדי לזרז צמיחה מחדש של קליפת גזע העץ.

  • כך נשמר העץ והוא יכול להמשיך בפעילות פיזיולוגית שלו ולחדש את הצמיחה מחדש של קליפות הגזע.

בבית החרושת

הקליפות המפורקות מועברות לבתי חרושת. הקליפות ממתינות ליבוש במשך ששה חודשים. לאחר מכן הגזע מתבשל בחום של 120 מעלות. הקליפות המעובדות עוברות לסוגי שימושים:

  1. אם קליפות העץ מיושרת במידה מספקת, נוצרים לוחות של שעם מקורי בעובי עד 10 ס"מ. הלוחות נחתכים על ידי תבניות של מכונות אשר יוצרות מהם פקקים לסוגיהם ומוצרים לנוי ולקישוט הבית.

  2. חלקי קליפות אשר נשרו בעת הקילוף או העיבוד ולא עוברים תהליך פירוק מומסים לתערובת המשמשת לייצור מוצרים.

אז בפעם הבאה שתפתחו בקבוק יין, הסתכלו על פקק השעם והיזכרו בדרך הארוכה שהוא עבר מאותו רגע שצמח כחומר גלם בטבע ועד שקיבל את צורתו... :-)